במקרה זה של רשלנות בלידת וואקום יולדת בשבוע ה38 הגיעה לבית החולים והתלוננה על הפחתה בתנועות העובר. לאחר בדיקת מדדים, החליט הצוות הרפואי להתחיל את הלידה.לאחר זמן מה, מאחר והחלק השני של הלידה נמשך זמן רב, החליטו הרופאים לבצע ניתוח קיסרי והיולדת הועברה לחדר לידה. עם כי, לבסוף הוחלט על ידי הרופאים שלא לבצע ניתוח קיסרי אלא יילוד באמצעות שולפן ריק (וואקום).

על פי התיעוד הרפואי היילוד הוצא בעזרת מספר משיכות בשולפן הריק וללא כל קושי.

על פי כתב התביעה, מספר חודשים לאחר הלידה, החלו להופיע ביילוד סימנים ראשוניים לאסימטריה בשימוש בגפיים ובהמשך הסתבר כי ליילוד יש "המיפרזיס שמאלית" (המיפרזיס פרושה חולשה בפלג גוף אחד ימין או שמאל כתוצאה מפגיעה באזור האחראי על התנועה במוח).

בית המשפט קבע כי במקרה זה לא התקיימו התנאים המחייבים שימוש בשולפן ריק (לידת וואקום) ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת החלטה בדבר ביצוע לידה מכשירנית. בנוסף נקבע כי היילוד בוואקום בוצע בלי הסכמתה המודעת של התובעת.
נקבע גם כי מקבל ההחלטה בדבר יילוד מכשירני במקרה זה לא היה מוכשר ומיומן מספיק על מנת לקבל אותה.
כלומר, בית המשפט קבע כי ההחלטה לחלץ את התינוק בוואקום הייתה שגויה ובלתי מקצועית.

כעת עולה השאלה האם בגלל השימוש בשולפן הריק נגרמה הנכות?

כלומר, בית המשפט צריך לקבוע אם יש קשר בין הרשלנות לנכות.
במקרה זה הוצגו על ידי התובעים חוות דעת רפואיות הקושרות בין הרשלנות לנכות, ועל ידי הנתבעים הוצגו חוות דעת הפוכות. לכן היה על בית המשפט לפסוק בעניין זה.
בסופו של דבר נפסק שנכותו של היילוד (ההימפרזיס) שנגרמה בגלל הרשלנות בלידה עומדת על 20%.

רשלנות רפואית בהריון

עו"ד שלמה ברמץAuthor posts

לצערי במהלך הקריירה נחשפתי לתיקי רשלנות רפואית רבים שלא נעשה עמם צדק. מקרים אלו הניעו אותי להפוך לעו"ד עצמאי ולייצג נפגעי רשלנות רפואית נגד חברות הביטוח. נפגעי רשלנות רפואית עוברים תקופה קשה מנשוא. הם נאלצים להתמודד עם אתגרים פיזיים, נפשיים ובירוקרטים. לטובת לקוחותי – אני מכיר את כל השיטות ללא יוצא מן הכלל, ואני יודע כיצד מנצחים אותן, הניסיון שצברתי במהלך שנותי בענף הביטוח מאפשר לי לייצג את לקוחותי בצורה המקצועית ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות
× How can I help you?