המדריך המלא לנפגעי רשלנות רפואית


פרק ראשון:

האם המקרה שלי הוא רשלנות רפואית?

בפרק זה אסביר מהי רשלנות רפואית ומתי יש עילה להגשת תביעת פיצויים

מחפשים עורך דין לרשלנות רפואית? אשמח לייצג אתכם.

אני עורך-דין לרשלנות רפואית עם נסיון-רב ועשרות לקוחות מרוצים. אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה או להתקשר.

הקדמה

השאלה "האם המקרה שלי הוא רשלנות רפואית?" היא שאלה ששואל עצמו כמעט כל אדם שנפגע עקב טיפול רפואי. זו שאלה חשובה ביותר, מכיוון שלא כל מקרה של פגיעה ייחשב כרשלנות רפואית ולא בכל מקרה יהיה ניתן להגיש תביעה לפיצויים. את התשובה לשאלה זו כדאי להבין כבר בתחילת התהליך על מנת לא לבזבז זמן יקר וכסף ולכן בחרתי לעסוק בה כבר בפרק הראשון של המדריך.

חשוב לי להבהיר, כי אין דיי במדריך זה, או בכל מדריך אחר, כדי לדעת בוודאות אם קרתה לכם רשלנות רפואית. לכן אני ממליץ בחום, אם אתם סבורים שקרתה לכם רשלנות רפואית, התקשרו אלי עוד היום, לייעוץ ראשוני [ללא עלות] לגבי המקרה שלכם.

מהי רשלנות רפואית?

באופן כללי רשלנות רפואית היא סיטואציה שבה הרופא או הגורם המטפל פעלו שלא בהתאם לנורמה הרפואית המקובלת באותה תקופה ולא מילאו את חובת הזהירות שלהם כלפי המטופל. כתוצאה ישירה מכך למטופל נגרם נזק פיזי, או נפשי. אך מי שבסופו של דבר ייקבע האם המקרה שלכם הוא רשלנות רפואית או לא הוא בית המשפט.

בבית המשפט, קיומה של רשלנות רפואית נבחן לפי שלושת השלבים העיקריים להוכחת רשלנות רפואית

שלב 1: הוכחת קיומה של רשלנות

בשלב זה יש להראות שהמטפל הרפואי פעל באופן שונה מן הנורמה הרפואית המקובלת בעולם הרפואה באותה תקופה.

לצורך הוכחת רשלנות רפואית תחילה יש להצביע על כך שהרופא פעל באופן רשלני, חריג ובלתי סביר בנסיבות העניין. כלומר נקט בפרקטיקה רפואית שאינה מקובלת, ושרופא 'סביר' אחר לא היה נוקט בה. 

ניתן להראות זאת באמצעות רישומים רפואיים, תוצאות בדיקות (שיראו למשל שבנסיבות העניין לא היה הגיוני לקבל החלטה רפואית כזאת או אחרת), חריגה מחוזרים רפואיים של משרד הבריאות וכן הבאת עדים מומחים שיעידו על ההתנהלות הבלתי סבירה. 

שלב 2: התרחשותו של נזק

בשלב זה יש להראות שהטוען לרשלנות רפואית ניזוק באופן בלתי הפיך, בין אם באופן פיזי ובין אם באופן נפשי או שניהם גם יחד. בבית המשפט יעלו שאלות כמו: 

  • האם איכות החיים העתידית של הניזוק נפגעה?
  • האם  הניזוק סובל מנכות פיזית או נפשית?
  •  האם הניזוק איבד את היכולת לעבוד ולפרנס את עצמו ו/או את בני משפחתו באופן מלא או חלקי?
  •  האם הניזוק יידרש להוציא כסף רב על טיפולים?
  •  האם יידרש לשלם בעבור עזרה סיעודית?
  • האם תדרש עזרה של מטפלים ו/או בני משפחה לאורך חייו?
  • האם הניזוק יידרש לתרופות ו/או טיפולים לכל ימי חייו?
  • ועוד…

רק אם נוכל להראות בבית המשפט שנגרם לנו נזק בלתי-הפיך, נוכל לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית. כלומר, אם קרתה רשלנות בטיפול בנו, אך לא נגרם לנו נזק שהינו בלתי-הפיך, לא תהיה עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. 

שלב 3: קשר סיבתי 

בשלב זה יש להוכיח כי הנזק שנגרם למטופל הוא כתוצאה ישירה מהתנהגותו הרשלנית של הרופא.

שלב זה הוא השלב המכריע, ורק בהתקיימו ניתן לגבש עילת רשלנות רפואית ולהוכיחה בבית המשפט. הנפגע נדרש להוכיח שקיים קשר ישיר, של סיבה ומסובב, בין הנזק שנגרם לו לבין ההתנהגות הרשלנית של הרופא. כלומר עליו להראות שאלמלא התנהגות זו, הנזק לא היה נגרם לו. 

חשוב לשים לב שלא כל מקרה של טעות רפואית הוא בהכרח רשלנות רפואית. גם בתחום הרפואה ישנו מרחב טעות, הרופאים לא תמיד יודעים לחזות בדיוק את תוצאות פעולותיהם, וכל מטופל מגיב אחרת לטיפול רפואי שמוענק לו. לכן, כדי שפעולת הרופא תחשב לרשלנות היא צריכה לחרוג מכל נורמה רפואית סבירה ולהיות הגורם הישיר לנזק.

איך בכל זאת אפשר לדעת אם נפגעתם מרשלנות רפואית?

אין תשובה אחת ברורה, בעיקר בגלל שרופאים לא מודיעים למטופל שהייתה תקלה בטיפול בטיפול בו, ולמטופל לא תמיד יש את הידע הנדרש כדי להבין שאכן התרחשה פגיעה.

לכן, אם אתם מרגישים שאתם סובלים מנזק אחרי הליך רפואי כזה או אחר, או לחלופין אם עברתם הליך רפואי בלי שנתתם הסכמתכם לכך, אתם מוזמנים לפנות אלי. אני עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית כבר הרבה שנים ואוכל לייעץ לכם. נבחן יחד האם במקרה שלכם התקיימה רשלנות רפואית. 

לשליחת הודעה לחצו כאן או התקשרו למספר: 077-2199969

מהי הנורמה הרפואית המקובלת ומי קובע אותה?

הנורמה הרפואית המקובלת היא הדרך הנהוגה, ההגיונית והסבירה שבה רופא אמור לפעול כאשר הוא מטפל בפציינט. 

כך למשל ישנן פרקטיקות שמצופה מרופא סביר לנקוט בהן, או לא לנקוט בהן, בהתאם למצבו של המטופל שעומד מולו. לכן, כאשר תיבחן בבית המשפט השאלה האם הרופא נהג בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת או לא? יפנה בית המשפט לשמוע עדויות מפיהם של רופאים מומחים בתחום הטיפול המדובר.

בית המשפט פונה לאותם מומחים, שמגיעים גם מטעם התביעה וגם מטעם ההגנה, על מנת שיסבירו מה הנוהג המקובל בקהילה הרפואית העולמית. הרופא המומחה יעיד האם הוא חושב שהרופא הנתבע נג כשורה או לא נהג כשורה. הוא יסביר האם קיימת פרקטיקה מתאימה יותר למקרה הנידון, האם קיימת פרקטיקה פחות פולשנית או יותר חדשנית וכדומה.

חוזרי משרד הבריאות

בנוסף לכך, נורמות רפואיות מקובלות בישראל מעוגנות בחוזרים של משרד הבריאות. חוזרים רפואיים הינם מסמך מטעם משרד הבריאות המנחה את הרופאים בארץ כיצד עליהם לפעול בסוגי הטיפול השונים. 

כך למשל ישנם חוזרים הנוגעים להתנהלות של בדיקות בהריון. בחוזרים השונים מפורטים המצבים בהם צריך לפנות לבדיקה כזו או אחרת, קיים מידע על אופי הבדיקה, מי רשאי לבצע אותה, מהי אחריותו של הרופא במסגרת הבדיקה ועוד. 

כך לדוגמא, החוזר שעוסק בייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת הריון או במהלכו, נותן מידע על הכשירות למתן ייעוץ גנטי ומטרתו, רשימת מצבים בהם יש להפנות לייעוץ גנטי, אחריות הגורמים המטפלים ועוד. 

לפי המידע המפורט בחוזר אפשר להבין האם הבדיקה בוצעה כראוי או שמא עולה חשד לפגם באופן ביצוע הבדיקה. אם הבדיקה שבוצעה באם ההרה מנוגדת לכתוב בחוזר או לחלופין האישה לא נשלחה לבדיקה לפי האמור בחוזר, וכתוצאה ישירה מכך נגרם לה נזק,  סביר מאוד להניח שיש כאן עילה לתביעת רשלנות רפואית. 

בחנו את עצמכם: האם זו רשלנות רפואית? האם מגיע לכם פיצוי?

איך תדעו האם חוויתם מקרה של רשלנות רפואית? אם אתם חשים שהטיפול הרפואי שעברתם הסתבך או שנגרם לכם נזק בעקבותיו, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית. עורכי דין מנוסים בתחום ידעו לסייע לכם להבחין האם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית.  

איך זה בעצם עובד? בתחילה נפגשים עם עורך הדין לפגישת היכרות. בפגישה זו, שלרוב נערכת ללא תשלום, עורך הדין יבקש מכם לספר על המקרה שלכם. הביאו לפגישה כל חומר רפואי שיש בידכם שיכול לסייע בהבנת המקרה – תוצאות בדיקות, מכתבים מהרופא, רישומים וכדומה. 

*חשוב לציין: אין לפנות לרופא, לבית החולים, לקופת החולים או לכל גוף רפואי אחר על מנת לקבל מידע רפואי. השאירו עבודה זו לעורך הדין שלכם.

לאחר שעורך הדין ישמע את הפרטים ויעבור על החומר שברשותכם, הוא יוכל לתת לכם ייעוץ ראשוני ולאפיין את המקרה. כלומר הוא ידע להסביר האם במקרה שלכם ניתן יהיה להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט או לא.

כדי להבין את המקרה ולנסות לבסס טענה של רשלנות רפואית, עורך הדין ישאל אתכם מספר שאלות.

שאלות לדוגמא שסביר שעורך הדין ישאל:

  • האם הרופא בחן את ההיסטוריה הרפואית שלכם?
  • האם התלוננתם בפני הרופא על כאבים, תסמינים או בעיה רפואית אחרת והרופא לא התייחס לתלונתכם?
  • האם הרופא אבחן אתכם במחלה מסוימת ובהמשך התברר שהאבחון שלו היה שגוי?
  • האם הרופא לא שלח אתכם לערוך בדיקה מסוימת למרות שהיה בכך צורך? האם נשלחתם לבדיקה זו באיחור?
  • האם הרופא עדכן מראש את המטופל מהן ההשלכות האפשריות של הטיפול הרפואי או הניתוח שהוא יעבור?
  • האם ברשותו של בית החולים שבו קיבל המטופל את הטיפול הרפואי קיימים כל המסמכים הרפואיים?
  • האם אתם סבורים שנגרם לו נזק כתוצאה מכך שהרופא או בית החולים התמהמה בטיפול בו?
  • האם הרופא שטיפל בכם הסביר לכם על ההליך שאתם עומדים לעבור? האם נתתם את הסכמתכם להליך הזה?
  • האם כל הבדיקות האפשריות, או דרכי הטיפול האפשריות הועמדו בפניכם? 

למאמר המלא לחצו כאן: בחן\י את עצמך: האם נפגעת מרשלנות רפואית?

כאמור, בהתאם למענה על השאלות עורך הדין יידע לייעץ האם כדאי לתבוע בגין רשלנות רפואית והאם לדעתו תהיו זכאים לפיצויים. חשוב להבין שאי אפשר לדעת מראש האם ייפסקו פיצויים בסופו של דבר או מה יהיה גובהם, שכן מדובר בהחלטה שנתונה לבית המשפט. עם זאת, אם טענת הרשלנות הרפואית מבוססת היטב ותיוצגו בבית משפט על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה – הסיכוי לקבל פיצויים בגין הנזק שנגרם גדל.

אם אתם מתלבטים לגבי מקרה שקרה לכם או אם אתם לא בטוחים אם הנזק שנגרם לכם הוא תוצאה של רשלנות רפואית, אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה או להתקשר אלי. אני עונה ל100% מהפניות שמגיעות אלי. יחד נשוחח על הדברים ובמקרה הצורך נקבע פגישת היכרות ללא תשלום. 

לשליחת הודעה לחצו כאן או התקשרו למספר: 077-2199969

אילו סוגי רשלנות רפואית קיימים?

קיימים סוגי רשלנות רפואית שונים, כאשר המשותף לכולם הוא התנהגות בלתי סבירה של איש הצוות הרפואי שגרמה לנזק בלתי הפיך.

סוגי רשלנות רפואית נפוצים:

  • רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי – למשל כאשר למטופל ניתנה תרופה שאינה מתאימה למצבו הרפואי, כאשר למטופל לא ניתנה תרופה שהייתה יכולה לסייע לו, כאשר ניתנה למטופל תרופה שהוא אלרגי אליה או שמתנגשת עם תרופות אחרות שהוא נוטל.
  • רשלנות רפואית בניתוחים – למשל כאשר המטופל לא הופנה לניתוח שהיה מציל את חייו, או כאשר ניתוח הסתבך בשל התנהגות רשלנית של המנתח, או לחלופין כאשר הרופא נקט בפרקטיקה שגויה.
  • רשלנות רפואית בהריון ולידה – למשל שגיאה באבחון מחלות גנטיות בעובר, בחירה בשיטת יילוד לא נכונה, רופא שלא נכח בלידה בסיכון, ניטור שגוי של דופק העובר, רשלנות רפואית בטיפול בתינוק בבית החולים לאחר הלידה ועוד.
  • רשלנות רפואית בסרטן – למשל אבחון שגוי, התעלמות מתסמינים מוכרים של המחלה שהופיעו אצל המטופל, אי הפנייה לבדיקות מתאימות.
  • רשלנות רפואית ברפואת שיניים – למשל נזק בגלל שימוש בפרקטיקה שמנוגדת לפרוטוקול הרפואי, או טיפול שגרם לנזק בלתי הפיך בחלל הפה
  • רשלנות רפואית באי מתן הסכמה מדעת – מצב שבו המטופל ניזוק בעקבות הליך רפואי כאשר המטופל לא נתן את הסכמתו לביצוע ההליך או לחלופין כאשר הרופא לא הסביר למטופל את אופן ביצוע ההליך, תופעות לוואי, סיכונים שכרוכים בו, ופתרונות טיפול חלופיים.

מי עלול לגרום רשלנות רפואית?

כל מי שקשור לטיפול הרפואי שמוענק למטופל יכול לגרום לרשלנות רפואית. 

בראש ובראשונה הרופאים והאחים שמעניקים את הטיפול באופן פיזי – בודקים, מודדים, נותנים תרופות, מבצעים הליך רפואי, מנתחים, מתשאלים וכיוצא באלה. בנוסף להם, גם בית החולים או קופת החולים שבו הרופא עובד ובו ניתן הטיפול הרשלני לתובע עשויים להיחשב כגורמים לרשלנות. כדאי לדעת שניזוק זכאי לתבוע את המוסד הרפואי משום שהוא נחשב אחראי לפעולות של העובדים בו, במסגרת מה שמכונה בשפה משפטית 'אחריות שילוחית'.

בנוסף לכך, לא רבים יודעים אבל בית המשפט קבע שניתן גם לתבוע קוסמטיקאית בגין רשלנות. בדומה לרופא, גם על קוסמטיקאית מוטלת החובה להיזהר כאשר היא מעניקה טיפול. חשוב לשים לב שגם במקרים כאלה יש צורך להוכיח רשלנות לפי השלבים המוזכרים מעלה (קיומה של רשלנות, התרחשות נזק, קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם למטופל). 

האם יש התיישנות ברשלנות רפואית?

כמו בתחומים נוספים במשפט, ברשלנות רפואית קיימת התיישנות בת 7 שנים. הכוונה היא שניתן לתבוע את הרופא או את בית החולים בגין רשלנות רפואית עד 7 שנים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כלומר מהיום שבו ניתן הטיפול הרשלני שגרם לנזק. 

הבעיה היא שמטופל לא תמיד יכול לדעת שנגרמה לו רשלנות רפואית על ידי הרופא. הדין הישראלי מצא לכך פתרון: אם הניזוק נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית ולא היה באפשרותו לגלות את הנזק במועד שבו הוא נגרם, ספירת 7 השנים עד התיישנות המקרה תחל רק מיום הגילוי של הנזק. זאת בכפוף לכך שעוד לא עברו 10 שנים מהיום שבו הנזק בוצע בפועל. אם חלפו יותר מ-10 שנים הרי שתביעתו של הניזוק לרשלנות רפואית לא תתקבל.

כדאי לדעת שהתיישנות בתביעות רשלנות רפואית שנגרמו לקטינים היא גמישה יותר. 7 השנים יחלו להיספר רק מהרגע שבו הקטין הגיע לגיל 18. כלומר, מי שהיה קטין כאשר בוצעה כלפיו רשלנות יכול להגיש תביעה בעילה זו עד גיל 25. 

האם אפשר לתבוע בשם מישהו שמת?

בהחלט. המחזיקים בעיזבון המנוח זכאים לתבוע תביעת רשלנות רפואית בשמו, שהרי לצערנו במקרים מסוימים רשלנות רפואית עשויה לגרום למוות. בנוסף לכך, תלויים במנוח שניזוקו בעקבות מותו יכולים גם הם להגיש תביעה. כך למשל ילדים צעירים שאביהם הלך לעולמו בעקבות רשלנות רפואית ורווחתם הכלכלית נפגעה.

האם אפשר לתבוע בשם קטין?

ניתן לתבוע תביעת רשלנות רפואית בשם קטין. הוריו של הקטין זכאים לתבוע תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין, גם אם מדובר בתינוק בן יומו. חשוב לבהיר שגם קטין זכאי לקבל פיצויים בדיוק כמו כל נפגע אחר מרשלנות רפואית.

סיכום פרק ראשון

ההבנה שחוויתם מקרה של רשלנות רפואית היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לתביעה ולקבלת פיצויים מהגורם המזיק. אם אתם עדיין לא בטוחים לגבי המקרה שלכם, או אם יש לכם חששות או שאלות לגבי הליך התביעה, אתם מוזמנים לפנות אלי בהקדם, ואענה על כל שאלה. 

בפרק הבא של המדריך, פרק 2, אסביר מהם הדברים החשובים שצריך לעשות מי שאכן נפגע מרשלנות רפואית וכיצד מתחילים בתהליך של תביעת רשלנות רפואית באופן הטוב ביותר.

יש לכם שאלה בנושא רשלנות רפואית?

אתם מוזמנים לשלוח אלי שאלות, או להשאיר תגובה בתחתית העמוד. אני עונה ל100% מהפניות שמגיעות אלי.

כתיבת תגובה

נגישות