עמוד הבית » רשלנות רפואית » אבחון

רשלנות רפואית באבחון: מדריך לנפגעי אבחון שגוי או מאוחר 2020

רשלנות רפואית באבחון היא עניין לא פשוט – כאשר אנו ניגשים לקבל טיפול מרופא, אנו מצפים לקבל את היחס הטוב והמקצועי ביותר: אנו מאמינים שהרופא מיומן בעבודתו ולכן ידע לאבחן את המחלה ולהתאים לה את התרופה או ההליך הכירורגי המתאימים ביותר לפתרונה. לכן, רופא שמתרשל באבחון עלול לפגוע באמונו של המטופל ובמקרים מסוימים אף לגרום לו לנזק רפואי.

רשלנות רפואית באבחון

מהי רשלנות רפואית באבחון מטופל?

אם הרופא לא פעל בזהירות סבירה במסגרת עבודתו, והאבחון שנתן לפציינט היה שגוי או לחלופין ניתן בשלב מאוחר מדי, ולכן המטופל סובל מנזק – ניתן לטעון שקיימת רשלנות רפואית באבחון. בנוסף, לכל בעיה רפואית קיים פרוטוקול טיפולי שנכתב על מנת לאמת או לשלול מחלות אפשריות. הכוונה- סדר ביצוע פעולות שמקובל על הקהילה הרפואית. פרוטוקולים אלו מתעדכנים כל הזמן בכדי לאבחן מחלות באופן המקצועי ביותר בהתאם לידע המדעי הנתון באותו הזמן. מצופה מהרופא שיפעל בהתאם לפרוטוקול העדכני ביותר.

איך מוכיחים רשלנות רפואית באבחון?

רשלנות רפואית באבחון הוא תחום שנוגע לכל סוגי הרשלנות הרפואית האחרים. אבחון שגוי או מאוחר יכול לקרות במקרים של סרטן, ניתוחים, הריון, לידה, ניתוח פלסטי, רפואת שיניים וכולי. בכל מקרה, על מנת להוכיח רשלנות רפואית באבחון, יש להוכיח קשר ישיר בין האבחון השגוי לנזק שנגרם.

אני ממליץ לקרוא את המאמר שלושה שלבים להוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט על-מנת להבין האם במקרה שלכם, ניתן להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט.

מתי התנהלות לקויה של רופא תיחשב לרשלנות רפואית באבחון שגוי?

כדי לבסס טענה של רשלנות רפואית באבחון הנפגע צריך להראות שהוא סובל מנזק מסוים: נזק בריאותי, הזדקקות להליכים רפואיים מרובים ועוד (ראו בהמשך מה יכול להיחשב כנזק). אבל כדי שהנזק יוכר ככזה הנובע מרשלנות רפואית באבחון, המטופל צריך להראות שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין ההתנהלות של הרופא והכשלים באבחון. כלומר: לא מספיק להוכיח שהרופא שגה, אלא יש להוכיח שהשגיאה של הרופא היא שגרמה לנזק שממנו המטופל סובל, כלומר שהתקיים אבחון רשלני וכתוצאה ישירה ממנו נזק גופני.

מה יכול להיחשב כנזק?

בכל הנוגע לרשלנות רפואית באבחון מחלה ובכלל בדיני הנזיקין, בית המשפט קבע שאפשר לפרש את המושג 'נזק' באופן רחב. מושג זה מתייחס גם לנזקים גופניים, גם לנזקים ממוניים, וגם לנזקים נפשיים. כך למשל בית המשפט יכול להכיר בנזקים הבאים:

  • אובדן כושר השתכרות – הנזק שנגרם למטופל פוגע ביכולת שלו להשתכר מעבודתו
  • קיצור תוחלת החיים של הנפגע
  • כאב וסבל – בא לידי ביטוי בעיקר בפגיעה הגופנית ששמנה סובל הנפגע
  • הוצאות על טיפול – אם בעקבות הנזק שנגרם למטופל הוא נדרש לשלם על הליכים רפואיים, אשפוז, קבלת סיוע וכו'.

כיצד מחזקים ומבססים טענה של רשלנות רפואית באבחון?

קיומם של מסמכים המעידים על כך שהרופא לא אבחן כראוי את המטופל או לחלופין שהיה יכול לאבחנו מוקדם יותר או באופן מדויק יותר עשויים לסייע בביסוס טענת הרשלנות אם הם מראים שבעקבות האבחון השגוי נגרם נזק למטופל. לכן מומלץ לתעד את כלל המסמכים הרפואיים בהליך, לקבל חוות דעת אם סובלים מכאבים מתמשכים או מקבלים אבחון חדש בחוות דעת של רופא נוסף.

החשיבות של גילוי מוקדם של מחלות

גילוי מוקדם של מחלות

מן הידועות היא שגילוי מוקדם של מחלות עשוי להציל חיים: במרבית המקרים, ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר קל יותר להתמודד איתה, והיא טרם הספיקה להתפשט בגוף או להשפיע על מערכות נוספות לרעה. החל מגיל מסוים אנו נדרשים אף לבצע בדיקות באופן קבוע, כדי לגלות בהקדם מחלות קשות. בגלל החשיבות העליונה של גילוי מוקדם, רשלנות רפואית באבחון מאוחר או באבחון שגוי היא מקוממת, ועשיה להשפיע השפעה קריטית על בריאותו של המטופל (כך למשל רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית לגברים, סרטן השד לנשים ומחלות קשות אחרות).

רשלנות רפואית באבחון מאוחר ורשלנות רפואית באבחון שגוי

אבחון מאוחר והקושי באי גילוי מוקדם

ההתמודדות עם רשלנות רפואית באבחון מאוחר היא קשה קודם כל ברמה הרגשית, בשל התחושה שגילוי מוקדם היה אפשרי וודאי היה מונע סבל, כאבים ואי נוחות למטופל. מלבד זאת, הוכחה של כשלים באבחון ושל אבחון רשלני עשויה לדרוש חוות דעת מקצועיות של מספר מומחים. כך למשל מומחה לזיהום שיצביע על קשר סיבתי בין אבחון מאוחר לבין התפשטות הזיהום בגוף, ומומחה נוסף שידע להצביע על הנזק הרפואי שנגרם בעקבות התפשטות הזיהום.

טעות באבחון

גם ההתמודדות עם רשלנות הנובעת מאבחון שגוי אינה פשוטה, אולם בכל מקרה חשוב לשים לב שלא כל אבחון שגוי של הרופא יעלה כדי רשלנות רפואית. הרפואה עצמה אינו מדע מדויק, ובמקרים של בחינת טענה של רשלנות רפואית באבחון בית המשפט יבדוק האם הרופא פעל במידת הזהירות הראויה בנסיבות העניין. אם התשובה תהיה חיובית, בית המשפט רשאי לפסוק שהרופא לא נהג ברשלנות.

דוגמאות לרשלנות רפואית באבחון סיבוכי (פסקי דין)

אבחון סיבוכי

לבית המשפט הגיעו לאורך השנים תביעות רבות מאוד בעילת רשלנות רפואית. חלקן נגעו להתרשלות של הרופא שלא שלח את המטופל לבצע בדיקה כזו או אחרת, אחרות טענו שהרופא המטפל בחר בדרך טיפול שגויה או בלתי סבירה, תביעות נוספות נגעו למעקב רפואי לקוי, אבחון שגוי ועוד. הציפייה היא שבתי החולים והרופאים ינהגו במקצועיות ובמיומנות, ולכן אם הם נוהגים באופן בלתי תקין עלולה להתבסס נגדם עילת רשלנות רפואית באבחון מחלה.

אבחון מאוחר גרם לנזק: לתובע נקבעה נכות צמיתה כוללת של 59.8%

במקרה זה של אבחון מאוחר של פקקת ורידים, התובע אושפז בבית חולים בעקבות גידול ממאיר שאובחן בבטנו. הגידול הוצא בניתוח, אולם כמה ימים אחר כך החל המטופל התובע לחוש ברע וסבל משלשולים, בצקות והקאות. התובע עבר ניתוח נוסף שבו נמצא נמק במעי הדק ודליפה של תוכן המעי אל חלל הבטן. חלקו הנמק של המעי הוסר בניתוח. בדיקה פתולוגית שנערכה אחר כך העלתה שהנמק במעי נוצר עקב פקקת (קריש דם) בוריד המזנטריאלי, הוא הווריד אשר מנקז את הדם הוורידי מן המעי אל הכבד. הפקקת לא אובחנה בזמן.

כיום, לאחר תום ההליכים הרפואיים שהוזכרו, התובע סובל מתסמונת המעי הקצר שמתבטאת בכאבי בטן וקשיים בהליך הספיגה של המזון. הפרעות אלה, גרמו לתובע פגיעה משמעותית באיכות חייו.

המטופל תבע את שירותי בריאות כללית המנהלת את בית החולים, ודרש פיצויים בגין הנזק שהסב לו האיחור באבחנת הפקקת בוריד. לטענתו, הרופאים התעלמו מההידרדרות שחלה במצבו, בית החולים נהג ברשלנות בכל הנוגע לרישום הבדיקות וביצוען באופן שהביא לכך שהפקקת לא אובחנה בזמן. לו היו מאבחנים אותה קודם לכן – אפשר היה למנוע את הנזק למטופל.

בית המשפט פסק שאכן כללית התרשלה: קיים קשר סיבתי בין התנהגותה הרשלנית לבין קיומו של נזק אצל המטופל. לתובע נקבעה נכות צמיתה כוללת של 59.8%, והוא הוכר כזכאי לפיצויים בגין קיצור תוחלת החיים, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכן פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.

בעקבות אבחון מאוחר: עובד נמל הזדקק להשתלת ריאה

אל בית המשפט הגיע מקרה של מפעיל עגורן בנמל אשדוד, שהזדקק להשתלת ריאה בעקבות אבחון מאוחר של מחלת ריאות. בשנת 1999, כשהיה בן 53 החל לסבול מקוצר נשימה ומשיעול טורדני שהלכו והחמירו עם השנים.  הוא אובחן כסובל ממחלת סימפונות, ברונכיטיס כרונית משנית לעישון וקיבל טיפול בהתאם לאבחון, ללא הטבה במצבו.

רק 5 שנים אחר כך, בשנת 2004, התובע אובחן כסובל מפיברוזיס ריאתי שנגרם כתוצאה משאיפת חומרים במסגרת עבודתו. המחלה גורמת להצטלקות כרונית של הריאה.

התובע קיבל טיפול בהתאם, אך למרות שיפור מסוים במצבו חלה ירידה ביכולתו התפקודית: צורך בבלון חמצן צמוד ומועמד להשתלת ריאה. באוגוסט 2006 עבר בהצלחה השתלת ריאה שמאלית.

התובע טען לרשלנות רפואית, כי לדבריו כבר בשנת 1999 אפשר היה לזהות את המחלה ממנה הוא סובל ולתת לו טיפול מתאים שישפר את מצבו. כך, אבחון מוקדם בכל אחת מהמחלות ומתן טיפול תואם, היה מונע הצטלקות בלתי הפיכה של  הריאות והשתלת ריאות. כלומר, אבחון מאוחר של המחלה היה אחד הגורמים להרעה במצב המטופל.

בית המשפט קבע שאכן התקיימה רשלנות רפואית באבחון מאוחר, ואף בניהול תקין ברישומים הרפואיים ובטיפול הרפואי שניתן לתובע. התובע הוכר כנכה 100% וכזכאי לפיצויים.

מקרים רגישים נוספים

מקרי רשלנות רפואית שנחשבים לרגישים במיוחד נוגעים לאבחון של מחלת הסרטן, רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי וכן של בעיות או מחלות של העובר והאם בעת הריון. ראו בהמשך דוגמאות והסברים ספציפיים בנושאים אלה.

רשלנות רפואית באבחון סרטן

רשלנות רפואית באבחון

מתי עשויה לעלות טענה של רשלנות רפואית באבחון בהליך אונקולוגי?

בשנים האחרונות מחלת הסרטן הופכת לנפוצה יותר ויותר, אולם גילוי מוקדם שלה עשוי להיות קריטי ולהציל את חיי המטופל. התנהלויות לקויות שונות של הרופא המטפל עלולות להיחשב בנסיבות מסוימות כרשלנות רפואית באבחון סרטן:

  • איחור באבחון – כאשר הרופא לא הבחין בתסמינים של המחלה המופיעים אצל החולה
  • הרופא לא הפנה את המטופל לבדיקות כלליות הכוללות אבחון מוקדם של סרטן, כאשר נהוג לעשות זאת בגילו של המטופל (כך למשל יכולה להתבסס עילת רשלנות רפואית בגילוי סרטן הערמונית, שנחשב לסוג סרטן שכיח מאוד אצל גברים)
  • מצבים מסוימים של אבחון שגוי – הרופא שם לב לתסמינים, אולם מייחס אותם לבעיה רפואית אחרת ולא לסרטן. לדוגמא במקרים של רשלנות רפואית באבחון מלנומה.
  • מצבים מסוימים (ונדירים יחסית) של טיפול שגוי במחלה

מקרה לדוגמה של רשלנות רפואית באבחון סרטן

לבית המשפט הגיע המקרה של אישה צעירה כבת 31, שהלכה לעולמה בעקבות סרטן במעי הגס. בעלה של המנוחה וילדיה תבעו את הרופאה וכן את מכבי שירותי בריאות וטענו לרשלנות רפואית באבחון מאוחר של סרטן. לטענתם, אם הסרטן היה מתגלה קודם לכן, סיכויי הישרדותה של המנוחה היו גבוהים יותר.

המנוחה הגיעה לרופאה מלכתחילה משום שסבלה מדם בצואה ומעצירות מתמשכת. תחילה קיבלה הנחיות לטיפול תזונתי, ובהמשך אף הופנתה לבדיקות מעבדה. רק חודשים אורכים לאחר הפנייה הראשונית נשלחה המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה שבה התברר שיש לי גידול סרטני במעי הגס.

השופטת קבעה שהרופאה התרשלה משום שלא הפנתה את המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה כבר בביקורה הראשון. כלומר, רופא סביר שנוקט ברמת זהירות ראויה היה שולח את המנוחה לבדיקה במהרה, ובכך היה משפר את סיכויי ההחלמה של המנוחה. השופטת פסקה לבעל ולילדים פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, בגין נזקים שונים כמו הוצאות ניידות מוגברות, הוצאות אבל וקבורה, אובדן השתכרות ועוד.

קושי בגילוי או רשלנות רפואית?

חשוב לשים לב שלא כל גילוי מאוחר או אבחנה שגויה ייחשבו לרשלנות רפואית באבחון. ישנם סוגים של סרטן שקשה יותר לאבחן ולגלות. כך למשל סרטן שחלות זכה ברחבי העולם לכינוי 'המחלה הלוחשת' כיוון שהתסמינים של המחלה לא ייחודיים ספציפית לסרטן, ואינם בולטים בשלבים המוקדמים של המחלה. גם במקרים של גידול סרטני בחלל הפה הרופאים מתקשים לרוב לאבחן אבחון מוקדם, ומספר החולים רק גדל בשנים האחרונות.

רשלנות רפואית באבחון סיבוכי הריון

רשלנות רפואית באבחון

הולדה בעוולה

המשפט הישראלי מכיר ברשלנות רפואית במקרה שבו להורים נולד ילד עם נכות או עם בעיה רפואית חמורה אחרת, שניתן היה לגלות במהלך ההריון. התביעה מוגשת בעילת "הולדה בעוולה" ומתבססת על כך שרשלנותו של הרופא באבחון הבעיה של העובר מנעה מההורים את זכותם לבחור האם להמשיך בהריון, או לבצע הפלה.

מתי למשל אפשר יהיה לטעון ל'הולדה בעוולה'?

תביעה על הולדה בעוולה (רשלנות רפואית בהריון) ניתן להגיש עד שהילד בן 7 (כנגד 7 שנים עד מועד התיישנות התביעה). התביעה עשויה לזכות את ההורים בפיצויים בגין הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, הוצאות חינוך, הוצאות דיור ועוד.

איך נראה ההליך המשפטי ברשלנות רפואית בהריון וכיצד נקבעים הפיצויים?

חשוב להבין שההליך המשפטי אינו קצר. לצורך כך חשוב לבחור עורך דין לרשלנות רפואית שמכיר את הנושא, ולהיערך לליטיגציה ממושכת שעשויה להימשך אפילו כמה שנים. מידת המעורבות של התובעים בתיק תלויה בתובעים עצמם: יש המבקשים להישאר מעודכנים כל העת, אחרים מעדיפים להישאר כ'תובעים שקטים' ולא להיות מעורבים יתר על המידה עד לקבלת פסק הדין.

הפיצויים בכל הליך של רשלנות רפואית ייקבעו לפי נסיבות המקרה הספציפי, בהתאם לנזקים שנגרמו לפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות, שגובה אחוזי הנכות ועוד.

רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי

רשלנות רפואית באבחון

ככלל, אירוע מוחי הוא עניין מסכן חיים שעשוי להשפיע באופן קריטי על התפקוד העתידי של האדם, ובמקרים מסוימים אף להוביל למותו. גורם הזמן בטיפול באירוע מוחי הוא משמעותי מאוד, ולכן התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי עשויה להיחשב להתרשלות, למשל במקרים הבאים:

  • זיהוי שגוי או מאוחר של תסמיני אירוע מוחי
  • איחור בטיפול
  • בעבור מטופלים שנמצאים בקבוצת סיכון לאירוע מוחי – אי מתן המלצות מתאימות או טיפולים מתאימים לפציינט, שיכלו למנוע או להפחית סיכון לאירוע מוחי עתידי.

פיצויים בעקבות רשלנות רפואית באבחון

העקרון על פיו נפסקים פיצויים בעקבות רשלנות באבחון דומה לעיקרון הכללי של קביעת פיצויים ברשלנות רפואית. לאחר שהוכח שלתובע נגרם נזק וקיים קשר סיבתי בין הנזק של התובע לבין התנהגותו הרשלנית של הרופא, בית המשפט ידון בפיצויים שהתובע הנפגע זכאי להם.

המטרה של הפיצוי בדיני הנזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט היא להחזיר את הנפגע למצב שבו היה נמצא אילולא קרתה הפגיעה. לצורך כך בית המשפט לוקח בחשבון ראשי נזק שונים ובהם:

  • אובדן נכס
  • פגיעה בהשתכרות
  • פגיעה ברווחה גופנית
  • פגיעה בשם טוב
  • פגיעה באוטונומיה
  • הפסדי ממון
  • ועוד…

בית המשפט מנסה לאמוד באופן המדויק ביותר את גובה הנזק, ועל בסיס האומדן לקבוע את הפיצוי. מובן שבמקרים שבהם הנזק הוא ממוני הקביעה הזו טריוויאלית יותר, אמנם קשה לאמוד למשל נזקים גופניים (חשבו למשל: האם אפשר לקבוע כמה שווה קטיעה של רגל שנבעה מהתרשלות הרופא?)

רשלנות רפואית באבחון: שאלות ותשובות

רשלנות רפואית באבחון

איגדנו עבורכם את כל השאלות הנפוצות והחשובות הנוגעות לרשלנות רפואית באבחון.

שאלה: מתי הגיוני לחשוד שנגרמה לי פגיעה בעקבות רשלנות רפואית באבחון או טעות באבחון?

תשובה: כאשר סובלים מנזק שנגרם כתוצאה מפעולה שבה נקט (או לא נקט) הרופא, מאבחון שגוי, אבחון מאוחר והתנהגויות לקויות נוספות הנמצאות בתחום אחריותו של הרופא. חשוב להראות שיש קשר בין הפגיעה לבין התנהלות הרופא.

שאלה: איך אפשר להוכיח רשלנות רפואית באבחון?

תשובה: כדי להוכיח רשלנות רפואית מתבססים לרוב על חוות דעת רפואיות שמעידות על התנהלות לקויה של הרופא שגרמה לנזק למטופל. ככל שיש מסמכים המעידים על מצבו הגופני של המטופל לאורך ההליך הרפואי כך יהיה קל יותר לבסס טענת רשלנות רפואית באבחון.

שאלה: האם כל אבחון מאוחר יכול להיחשב כרשלנות רפואית?

תשובה: לא. בית המשפט יתייחס לאבחון מאוחר כאל רשלנות רפואית רק במקרים בהם הרופא לא נקט בפרקטיקות הנהוגות בתחום (למשל לא שלח את המטופל לערוך בדיקות מסוימות שנהוג לערוך כאשר מתלוננים על תסמין כזה או אחר) וכאשר נגרם נזק ישיר למטופל. ישנן מחלות שקשה מאוד לגלות, למרות שהרופאים נהגו כראוי ולפי הנורמה. לכן לא כל אי-גילוי או גילוי-מאוחר ייחשבו כרשלנות רפאוית.

שאלה: האם טעות באבחון יכולה להיחשב רשלנות רפואית?

תשובה: באופן עקרוני כן, אולם הכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה. אם התובע יצליח להוכיח שרופא סביר צריך היה להצליח ולאבחן כשורה את המחלה של הפציינט, ובעקבות הנזק הרשלני אכן נגרם לפציינט נזק, יכול להיות שניתן יהיה להכיר בעילת רשלנות רפואית ואף לקבל פיצויים בעקבות רשלנות באבחון.

שאלה: כיצד מנהלים תביעה בעילת רשלנות רפואית באבחון?

תשובה: מפאת החשיבות של תביעה שכזו והשינוי שהיא עלולה להביא לחייו של התובע, וכן משום שהיא עשויה להיות מורכבת מבחינה משפטית ורפואית, חשוב מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין שעוסק רק ברשלנות רפואית ויש לו נסיון רב בתחום. הנה מספר טיפים שכתבתי לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית.

נפגעתי מרשלנות רפואית באבחון מה כדאי לי לעשות?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תביעות רשלנות רפואית באבחון היא לפנות לעורך דין שמתמחה בתביעות של רשלנות רפואית ולהיוועץ בו. לעורך הדין יש פרספקטיבה וניסיון, הוא ידע לאמוד את חוזק התביעה, לכוון את הנפגע לאילו מסמכים או עדויות כדאי להשיג כדי לבסס את התביעה, וכן ידע לנהל את התיק בבית משפט כדי להשיג עבור הנפגע מטעות באבחון את הפיצויים המגיעים לו.

רשלנות רפואית באבחון היא חמורה ועשויה לסכן חיי אדם. לכן יש לטפל בה כראוי ולהסתייע בעורך דין לרשלנות רפואית.

כתוב/כתבי תגובה

נגישות