עמוד הבית » רשלנות רפואית » רשלנות רפואית בהריון: המדריך המלא 2020 » הרופא לא הסביר לאם את תוצאות סקירת המערכות ולא הפנה אותה לבדיקה גנטית

הרופא לא הסביר לאם את תוצאות סקירת המערכות ולא הפנה אותה לבדיקה גנטית

בנורמה הרפואית משפטית מחוייב הרופא המטפל ליידע את מטופליו בכל האופציות העומדות בפניהם. על הרופא להסביר את המצב ואת דרכי הפעולה האפשרויות. במידה ולמטופל לא ניתן הסבר וההחלטה בוצעה בשבילו, יוכל המטופל לתבוע רשלנות רפואית במידה ונגרם לו נזק.

רקע

במקרה שלפנינו מדובר באם שבשל בעיות פריון נכנסה להריונה החמישי רק לאחר שעברה טיפולי הפריה.

בהריון זה נקלטו שלושה עוברים. אך בשל הסיכונים הכרוכים בהריון מרובה עוברים, הומלץ לאם לבצע דילול עוברים, אולם היא סרבה. אשר על כן הופנתה למעקב הריון אצל הרופא המטפל. לאחר מכן במסגרת מעקב ההריון הופנתה האם לבדיקת שקיפות עורפית, אשר תוצאותיה נמצאו תקינות לגבי שלושת העוברים.

מאוחר יותר נשלחה גם לביצוע סקירת מערכות מורחבת לשלילת מומים.
מממצאי הבדיקה עולה כי באשר לאחד העוברים שכונה 'עובר A' נרשמה בדו"ח הסריקה העל-קולית הערה, לפיה:

"חדר שמאלי של הלב נקודה היפראקוגנית 1 מ"מ – מופנית לרופא מטפל לשקול יעוץ גנטי ואקו-לב עובר"

האם, אשר נתקפה דאגה רבה לנוכח ההערה האמורה, מסרה לרופא המטפל את תוצאות הבדיקה אך הרופא המטפל מצידו הרגיע אותה וביטל את ההערה כ"חסרת חשיבות"
באותו מפגש כתב הרופא בגיליון הרפואי הממוחשב של האם כי היא "מרגישה טוב. תנועות+ על קול תקין. אורך צואר 41 מ"מ" ובמקום המיועד לרישום תוצאות בדיקות העל-קול נרשם – "10.6 אורך צואר 41 מ"מ".

בסופו של דבר האם ילדה את שלושת ילדיה בניתוח קיסרי: בן ובת בריאים, ועוד בת שאובחנה כסובלת מתסמונת דאון.

רשלנות הריון ולידה
הרופא לא הסביר לאם את משמעות תוצאות הבדיקה

למעשה, הרופא המטפל התרשל פעמיים

ראשית באי-מסירת מידע רפואי שלם למטופלת ושנית באי-הפנית המטופלת לייעוץ גנטי.

התרשלויות אלו שללו מהמערערים את היכולת לקבל החלטה מושכלת בשאלה, האם יש צורך לבצע בדיקות נוספות? והאם להמשיך בהריון חרף הסיכונים לולד?

באשר לקשר הסיבתי בין כך שהרופא לא מסר מידע רפואי שלם לבין הנזק שנגרם בדמות הולדה בעוולה, יש לקבוע מה הייתה עמדת ההורים בשאלת המשך ההיריון לו היו נחשפים למלוא המידע בזמן.

אי מתן הסבר רשלנות רפואית תסמונת דאון הריון ולידה1

קביעת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי הניח כי ככל שהיה ניתן להורים המידע הרפואי המלא, היו הם נכונים לפנות לייעוץ גנטי שאינו פולשני ואין עמו כל חשש לנזק.

אך בשל התרשלות הרופא לא ניתן לדעת בוודאות מה הייתה עמדת ההורים לו היה נמסר להם כל המידע הרלוונטי. לכן, הוחלט להעניק לתובעים פיצוי חלקי של 20% בלבד על פי מבחן הערכת הסיכויים ועל דרך האומדנא.

לטענת ההורים, שגה בית המשפט המחוזי משקבע פיצויים בסך 20% בלבד מגובה הנזק. לשיטתם, היה עליו לקבל את תביעתם ולפצותם באופן מלא בגין הנזק הואיל ונקבע שהרופאים הפרו חובתם להפנות את התובעים לייעוץ גנטי וקרדיולוגי וכן שבדיקור מי-שפיר הייתה תסמונת הדאון של התינוקת מתגלה בוודאות.

מחלוקת משפטית

סלע המחלוקת התמקד בשאלה האם הייעוץ הגנטי היה אכן מביא את ההורים לעבור דיקור מי שפיר. העדר המידע גורר העדר יכולת להחליט המוביל להעדר יכולת לדעת כיצד היו מחליטים, כך שנגרם להורים גם נזק ראייתי.

מעבר לכך, הרופא החליט שלא לידע את ההורים בדבר האפשרות של יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר כלל, מאחר ולטענתו הוא הכיר היטב את מטופליו וידע את הלך רוחם ודעותיהם בעניין ולכן לא ראה בכך צורך.

אי הגילוי הוא פגיעה באוטונומיה של המטופלים אשר מהווה פגיעה בכבוד האדם בשל שלילת או צמצום חופש הבחירה של האדם.

טענת ההורים היא שלו היו נחשפים באמצעות הרופא למלוא האינפורמציה הדרושה להם לצורך קבלת החלטה מושכלת – היו הם מופנים לייעוץ גנטי, מבצעים בעקבותיו דיקור מי שפיר ומפסיקים את ההריון עם העובר המסויים כתוצאה מאיתור התסמונת.

הזוג הגיש ערעור לבית המשפט העליון

ביה"מ העליון קבע, בעקבות עדות המומחים, הרופא המטפל וההורים, כי במקרה זה אכן היתה התרשלות ופגיעה באוטונומיה. ופסק להורים פיצויים גבוהים יותר וכיסוי הוצאות המשפט.

נגישות