רשלנות רפואית בחדר לידה: כל מה שאת צריכה לדעת (2020)

רשלנות רפואית בחדר לידה היא מקרה פרטי, חמור ומצער של רשלנות רפואית. במקרים אלה, השמחה שבהבאת חיים חדשים לעולם והרחבת המשפחה עלולה להסתיים בכאב רב בשל הנזקים שנגרמו לתינוק או לאימו.

רשלנות רפואית עלולה להיגרם בכל אחד משלבי הלידה, מההגעה לבית החולים, דרך האשפוז במחלקה, המעקב אחר היולדת, הלידה עצמה (בין אם מדובר בלידה מוקדמת, לידה קיסרית, לידה מאוחרת, מכשירנית או לידה 'רגילה') וכן בטיפול באם ובתינוק אחרי הלידה. להבדיל מרשלנות רפואית בהריון שמתרחשת במהלך ההריון.

פיצויים רשלנות רפואית בלידה או בהריון

מהי רשלנות רפואית בחדר לידה?

רשלנות רפואית בלידה היא סוג ספציפי של רשלנות רפואית. באופן כללי, רשלנות רפואית היא סיטואציה שבה המטפל או הרופא נהג בחוסר סבירות ולא מילא –אחר הפרקטיקה (הנוהל המקובל בעולם הרפואי) כלפי המטופלת. כתוצאה מכך למטופלת נגרם נזק פיזי, ממוני או נפשי. רשלנות רפואית בלידה רלוונטית למקרים שבהם המטופלת שילדה את תינוקה וניזוקה או לחלופין התינוק שנולד ניזוק. לכן מי שעשויים להתרשל הם רופא מיילד, אחים ואחיות, רופא מומחה ועוד.

כך למשל אם התקבלה החלטה שגויה באופן שבו תבוצע הלידה, אם המעקב אחרי היולדת מרגע הגעתה לבית החולים היה לוקה בחסר, אם היה עיכוב לא נחוץ ביילוד העובר, ניטור שגוי של הדופק שלו, חוסר התייחסות לכאבים שהיולדת מתלוננת עליהם , תלונה שאינה חשה את העובר- אפשר שהנזק שייגרם ליולדת או לתינוק ייחשב לתוצאה של רשלנות רפואית בלידה.

איך אדע אם קרתה לי רשלנות רפואית בלידה?

באופן עקרוני אין דרך אחת נכונה לדעת האם הלידה בוצעה כראוי. מטבע הדברים, לידה יכולה להתבצע במגוון שיטות בהתאם למצבה הרפואי של האם היולדת: לידות קודמות, סיכונים שהתגלו במהלך ההריון, מחלות רקע של האם וכן המנח של העובר או השלב שבו הגיעה האם לבית החולים. אי לכך הגורם המטפל יכול להחליט לנקוט בפרקטיקה מסוימת תוך כדי הלידה (כמו למשל להחליט על מעבר לניתוח קיסרי או לבצע לידת וואקום). עם זאת, אין בהחלטה כזו או אחרת של הרופא לבדה כדי להעיד על כך שהלידה לא בוצעה כראוי.

לרוב תלונות על טעות בלידה עולות בעקבות נזק שנגרם לתינוק או לאם. כך למשל אם התינוק נולד עם פגם מסוים שנראה שניתן היה למנעו, או לחלופין אם האם סובלת מבעיה פיזית כלשהי בעקבות הלידה. בנוסף ישנם מצבים שנחשבים יותר 'מועדים לפורענות' בכל הנוגע לרשלנות רפואית. כך למשל: לידה מוקדמת, לידה מאוחרת ולידה קיסרית.

נזק לתינוק

 איך מוכיחים רשלנות רפואית בלידה?

ככלל, כדי להוכיח רשלנות רפואית יש לפעול לפי 3 שלבים מרכזיים:

1. הוכחת הרשלנות בלידה

יש להראות שהמטפל הרפואי פעל באופן שונה מן הנורמה הרפואית המקובלת בעולם הרפואה

לצורך הוכחת רשלנות רפואית בלידה יש להצביע על כך שהרופא פעל באופן רשלני, חריג ובלתי סביר בנסיבות העניין. כלומר נקט פרקטיקה רפואית שאינה מקובלת, ושהרופא ה'סביר' לא היה נוקט. ברשלנות רפואית בלידה הדבר רלוונטי לרופא הנשים, רופא המשפחה, המיילדת אחות וכיוצא באלה.

ניתן להראות זאת באמצעות רישומים רפואיים, תוצאות בדיקות (שיראו למשל שבנסיבות העניין לא היה הגיוני לקבל החלטה רפואית כזאת או אחרת שהרופא או המיילדת קיבלו בטרם הלידה, במהלכה או אחריה),בדיקות שלא בוצעו בכלל או באיחור,  אי התייחסות לתלונות היולדת במהלך או אחרי הלידה ,התעלמות מדימום חריג, חריגה מחוזרים רפואיים של משרד הבריאות וכן הבאת עדים מומחים שיעידו על ההתנהלות הבלתי סבירה.

2. התרחשותו של נזק

יש להראות שהאם או התינוק ניזוקו באופן כלשהו, בין אם באופן פיזי או נפשי. בבית המשפט יעלו שאלות כמו: האם התינוק או האם נפגעובמהלך הלידה? האם איכות החיים העתידית של התינוק נפגעה בעקבות ההתנהגות הרשלנית של הרופא? האם בעקבות הלידה האם סובלת מנכות פיזית או נפשית? האם בעקבות הלידה האם איבדה את היכולת לעבוד ולפרנס את עצמה? האם נזק נגרם ליכולת ההתפתחות  של התינוק בעתיד? האם הולד איבד יכולת קוגניטיבית כלשהי שתשפיע על איכות חייו? האם כתוצאה מהנזק שנגרם הורי התינוק יידרשו להוציא כסף רב על טיפולים עתידיים? האם יידרשו לשלם בעבור עזרה סיעודית לתינוק לכל ימי חייו?

3. קשר סיבתי

הנזק נגרם למטופל כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית של הרופא

שלב זה הוא השלב המכריע, ורק בהתקיימו ניתן לגבש עילת רשלנות רפואית ולהוכיחה בבית המשפט.

האם או התינוק יידרשולהוכיח שקיים קשר ישיר בין הנזק שנגרם להם לבין ההתנהגות הרשלנית של הרופא, ושאלמלא התנהגות זו, הנזק לא היה נגרם לו.

את התביעה בגין רשלנות רפואית בלידה ניתן להגיש כנגד איש הצוות הרפואי עצמו (רופא, מיילד, אח וכו') או לחלופין נגד בית החולים או קופת החולים. אלה נחשבים אחראים לפעולות של העובדים בהם, במסגרת מה שמכונה 'אחריות שילוחית'.

חשוב לשים לב שהורים זכאים לתבוע תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין, גם אם הןוא תינוק שזה עתה נולד. גם קטין זכאי לקבל פיצויים בדיוק כמו כל נפגע אחר מרשלנות רפואית.

טעות בלידה

דוגמאות לרשלנות רפואית בלידה נזק לתינוק

ישנן דוגמאות שונות להתנהגות של המטפלים הרפואיים שעשויות לעלות כדי רשלנות רפואית בלידה. נפריד בין מצבים שבהם ההתנהגות הרשלנית גרמה לנזק לתינוק שנולד לבין מצבים שבהם ההתנהגות הרשלנית גרמה לנזק לאם-היולדת.

בחירה בשיטת יילוד לא נכונה/ בחירה בטכניקת לידה שגוייה

דוגמה לרשלנות רפואית בלידה שהגיעה לבית המשפט פעמים רבות נוגעת לבחירה בשיטת יילוד לא נכונה. עם התרחשות הלידה הרופא נדרש לקבל החלטות שונות בנוגע לאופן שבו היא תבוצע, ולעיתים החלטות אלה משתנות 'תוך כדי תנועה' בחדר לידה. למרות שהסיטואציה עשויה להיות מלחיצה, הציפייה מרופא מקצועי היא לקבל החלטות שקולות על בסיס הנסיבות הרפואיות של המקרה. אם הרופא קיבל החלטה לא סבירה ובעקבותיה נגרם נזק לתינוק – הוא עשוי להיחשב כרשלן.

כך למשל במקרה שבו נעשה שימוש שלא לצורך בלידת וואקום: במקרה זה אם בשבוע ה-38 להריונה הגיעה לבית החולים והתלוננה על הפחתה בתנועות העובר. היא נלקחה לבדיקת מדדים, ובעקבות התוצאות החליט הצוות הרפואי להתחיל את הלידה. הלידה התארכה, ובמהלכה החליטו הרופאים לבצע ניתוח קיסרי. היולדת הועברה לחדר מתאים, הוכנה לניתוח, אולם בסופו של דבר הרופאים שינו את דעתם ובחרו לבצע את הלידה באמצעות שולפן ריק (וואקום).

תיאור הנזק שנגרם

מספר חודשים לאחר הלידה, החלו להופיע אצל התינוק סימנים ראשוניים לאסימטריה בשימוש בגפיים ובהמשך הסתבר כי ליילוד יש "המיפרזיס שמאלית" – חולשה בפלג גוף אחד ימין או שמאל כתוצאה מפגיעה באזור האחראי על התנועה במוח, בעיה שעתידה להפריע לתפקודו המלא של התינוק בעתיד.

האם החליטה לפנות לבית המשפט ולתבוע את הצוות הרפואי בגין רשלנות רפואית בלידה. מבחינת התנהגות רשלנות של הרופאים, בית המשפט אכן קבע שבמקרה זה אכן הייתה טעות בלידה ולא התקיימו התנאים המחייבים שימוש בשולפן ריק (לידת וואקום) ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת החלטה בדבר ביצוע לידה מכשירנית. כלומר הרופאים פעלו באופן לא סביר, שלא במסגרת הפרקטיקה הרפואית המקובלת (זוהי הרשלנות).

בנוסף לכך, בית המשפט פסק שמי שקיבל את ההחלטה לבצע לידת ואקום במקרה זה לא היה מספיק מוכשר ומיומן בכדי לקבל החלטה שכזו. כלומר, בית המשפט קבע כי ההחלטה לחלץ את התינוק בוואקום הייתה שגויה ובלתי מקצועית.

בסופו של דבר נדרשה האם התובעת להוכיח שיש קשר בין ההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתינוקה, בעיית "המיפרזיס שמאלית". התובעת הציגה חוות דעת רפואיות הקושרות בין הרשלנות לנכות, ובית המשפט פסק שנכותו של היילוד (ההימפרזיס) שנגרמה בגלל הרשלנות בלידה עומדת על 20% (כאן הקשר הסיבתי –אילולא ההתנהגות הרשלנית של הרופאים לא היה נגרם לוולד נזק).

הרופא לא היה נוכח בחדר הלידה

לפי הוראות משרד הבריאות, כל אישה שמגיעה ללדת בבית החולים תיבדק על ידי רופא בטרם הכניסה לחדר לידה, וכך גם לפני שחרורה או לחלופין לפני העברתה למחלקת היולדות. בנוסף לכך, ההוראות מחייבות נוכחותו של רופא בעת הלידה כאשר מדובר בהריון בסיכון, כשקיים חשש שחייו של העובר ייפגעו במהלך הלידה.

מקרים שבהם ברור היה מראש שמדובר בהריון בסיכון או בלידה בסיכון (למשל בעקבות אבחון מוקדם מקופת החולים), ולמרות זאת הרופא לא היה בעת הלידה עלולים להוות רשלנות רפואית. בעת  היעדרו של הרופא המומחה בלידה נגרם נזק לתינוק או לאם.

מצוקה עוברית וניטור שגוי של דופק העובר

בעת שהיו סימנים ברורים למצוקת העובר. הצוות הרפואי לא זיהה את המצוקה בזמן, כאן עשויה להתגבש כנגדו עילה לתביעת רשלנות רפואית.

כשהעובר ברחם אימו, הוא עובר בדיקות שונות כדי לוודא שמצבו טוב ותקין. כך, בין השאר, נמדד הדופק שלו( מהירות, עוצמה, תדירות). אם מסיבה מסוימת הדופק של העובר סוטה מן הנורמה יש לטפל בכך בהקדם, ובמידת הצורך אף לחלצו מן הרחם באופן מיידי (ולהחליט למשל על לידת ואקום או על ניתוח קיסרי).

אם הרופאים התמהמהו באבחון, לא שינו את שיטת הלידה למרות מצבן של העובר או לא ניטרו את הדופק שלו מלכתחילה, הם עשויים להיחשב כרשלנים, ולעובר עלול להיגרם נזק בלתי הפיך.

רשלנות רפואית בטיפול בתינוק בבית החולים לאחר הלידה

חשוב לשים לב שרשלנות רפואית לא מסתכמת אך ורק בהליך הלידה עצמו. הטיפול שמוענק הן ליולדת והן לתינוק לאחר הלידה הוא גם טיפול רפואי, ולכן גם במסגרתו נדרש הצוות הרפואי לעמוד בסטנדרט הסביר. כך, אם לתינוק נגרם נזק כתוצאה מטיפול שגוי או לחלופין מחוסר טיפול לאחר הלידה, עלולה להתגבש עילת רשלנות רפואית.

נזק ליולדת

דוגמאות לרשלנות רפואית בלידה נזק לאישה

רשלנות רפואית בלידה עשויה לפגוע גם באם היולדת, ובמקרים מסוימים אף לגרום לה לנזק בלתי הפיך.

רשלנות רפואית בלידה בביצוע ההליך הרפואי

מקרה שהגיע לבית המשפט עסק ברשלנות רפואית במתן זריקת הרדמה אפידורלית. היולדת הוכנסה לניתוח קיסרי, כיוון שמספר ימים לפני המידע התגלה שהעובר שברחמה נמצא במצג עכוז. בחדר הניתוח היולדת הורדמה בעזרת זריקת הרדמה אפידורלית. הזריקה ניתנה לה על-ידי מתמחה בבית החולים בפיקוחו של רופא בכיר.

במהלך הניתוח היולדת נכנסה באופן פתאומי למצב של דום לב והפסקת נשימה. בוצעה בה החייאה שבעקבותיה מצבה התייצב. אולם, בבדיקת CT שנערכה לה לאחר הלידה התברר שאוויר חדר למוחה של היולדת. היא הועברה במיידיות לטיפול בחדר לחץ, אבל הנזק שנגרם לה בינתיים כבר היה בלתי הפיך.

עורכי דינה של היולדת פנו לבית המשפט ותבעו בשמה פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה. סלע המחלוקת בדיון היה לגבי אבחון האירוע המזיק שממנו סבלה האם.כלומר מה גרם לנזק הבלתי הפיך שממנו היולדת סבלה. בית-המשפט המחוזי קבע לבסוף שהנזק נגרם ליולדת עקב רשלנותו של הצוות הרפואי אשר טיפל בה.

בית-המשפט הדגיש שהיולדת לא נתנה את הסכמתה לניתוח, וכן שהזרקת חומרי ההרדמה על-ידי רופא מתמחה (ולא על-ידי רופא בכיר) היא התרשלות. עורכי הדין של בית החולים התקשו להגן על לקוחותיהם. זאת משום שהיה מחסור במסמכים רפואיים שתיעדו את ההליכים הרפואיים שבוצעו ביולדת, הגם שזוהי חובתו של בית החולים לשמור מסמכים כאלה ולהציגם בעת הצורך.

העדר ברישומים הרפואיים נקרא בהגה המשפטית-נזק ראייתי עד שלב זה הנטל להוכיח את הרשלנות מוטל על התובעת .אולם אם בית המשפט משתכנע שנגרם נזק ראייתי , הנטל להוכיח רשלנות עובר לבית החולים, והוא זה שנדרש להוכיח שבמעשי הרופאים לא הייתה התרשלות. בית החולים לא הצליח לעשות כן, ובית המשפט המחוזי פסק לטובת היולדת.

בית החולים ערער על קביעת בית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון, וביקש לשנות את גובה הפיצויים שנקבעו. אולם, גם בית המשפט העליון קבע שבית החולים לא עמד בנטל השכנוע, ושהוא מחויב בתשלום פיצויים לתובעת.

החלטה שגויה למעבר לניתוח קיסרי

רבות מהתביעות בנושא רשלנות רפואית בלידה נוגעות לניתוח קיסרי. אי הפנייה לניתוח קיסרי או לחלופין עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי עלולים לגרום לנזקים גדולים לאם או לתינוק. עיכוב לא נחוץ ביילוד התינוק בניתוח קיסרי עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך כמו למשל שיתוק מוחין או נכות פיזית אחרת.

גם אבחון מאוחר או אבחון שגוי של מצבה של האם או של התינוק, המביאים לכך שלא יתבצע ניתוח קיסרי עשויים להיחשב לרשלנות רפואית (קראו למשל על מקרה שבו התינוק נולד ללא רוח חיים בגלל רעלת הריון שלא אובחנה).

בנוסף לאמור לעיל, גם החלטה שגויה למעבר לניתוח קיסרי עשויה להוות רשלנות רפואית. מחקרים מראים כי בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מופנות ללידה באמצעות ניתוח קיסרי. לכן חשוב להבין שאם מצבה של האישה לא מחייב מעבר לניתוח קיסרי, ואם כתוצאה מביצוע הניתוח נגרם לאם או לתינוק נזק – הרי שיכולה להתגבש טענה של רשלנות רפואית בלידה. זאת בכפוף לכך שהנזק נגרם כתוצאה מביצוע הניתוח הקיסרי.

מעקב חלקי אחרי היולדת מרגע הגיעה לבית החולים

כידוע, הלידה לא מתחילה מיד עם הגיעה של האם היולדת לבית החולים. לעיתים היולדת עשויה לחכות שעות ארוכות עד שהלידה תתחיל. בזמן הזה חשוב להתחקות אחר מצבה וכן אחר מצב העובר, לוודא שהעובר לא נמצא במצוקה, שבאישה לא מתפתחים תסמינים כאלה ואחרים ושלא עולה צורך חירומי כלשהו (כמו למשל תחילת לידה מיידית או הפנייה לניתוח קיסרי).

מעקב לוקה בחסר אחר מצבה של האם או חוסר תשומת לב שעלול להביא לפגיעה בה יכולים גם הם להיחשב כרשלנות רפואית.

הולדה בעוולה

דוגמאות נוספות להולדה בעוולה

2314/00 פ' א'(קטינה) נגד קופ"ח, נולדה ילדה עם עיוורון. בית המשפט קבע כי קופ"ח התרשלה בשל העובדה שלא נתנה בידי האם את המידע הרחב בדבר האפשרויות לבדיקה מורחבת (בדיקה פרטית), בנוסף על הבדיקה שקופ"ח עצמה ביצעה. בית המשפט חייב את קופ"ח בפיצוי להורים והילד.

בפרשה 67003-10-13 פלוני ואח' נגד משרד הבריאות, נולד יילוד פגוע ונכה. האם התלוננה על הפחתת תנועות העובר – בוצעה לידה באמצעות "וואקום". בית המשפט פסק: "הנתבעת התרשלה בטיפול ביולדת, דבר אשר גרם ללידת ילד פגוע ונכה. ההחלטה בדבר ביצוע יילוד מכשירני התקבלה ללא הפעלת שיקול דעת מספיק וזהיר. בנוסף ההחלטה התקבלה ללא בדיקת התקיימותם של התנאים הנדרשים לביצוע יילוד מכשירני. כלומר, מבלי שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת החלטה כזו ומבלי שהוכח כי מקבל ההחלטה היה מוכשר ומיומן דיו לקבלה. בנוסף לא מתועדת כל התייעצות עם גורם בכיר. ההחלטה ליילד את התובע באמצעות וואקום הייתה שגויה, בלתי מבוססת ובלתי מקצועית. "

בפרשה 29349-12-12 ר' נגד קופ"ח, נולדה ילדה עם נכות נוירולוגית קשה. בית המשפט המחוזי פסק: נולדה ילדה עם נכות נירולוגית קשה והיא זקוקה לעזרה ולסיעוד כמובן לכל ימי חייה. ההורים טענו, כי במהלך השליש האחרון של ההיריון נתגלתה בעיה בגדילת העובר. למרות זאת לא בוצעה בדיקה לניטור העובר ולא אובחן כי העובר סובל מ "IUGR A". (כשל בהגשמת פוטנציאל הצמיחה הגנטי במהלך החיים התוך רחמיים). בית המשפט קבע כי :הייתה מוטלת על הרופא החובה להביא לידיעת ההורים כי לפי גישה אחרת מדובר במצב המקיים צורך בבירור גנטי. בהימנעותו מכך, הפר הרופא חובות הזהירות המוטלות עליו על פי הנורמה – בכך נגרמה הולדה בעוולה.

פיצויים עקב רשלנות רפואית בלידה

הפיצויים שניתן לקבל בעבור רשלנות רפואית בלידה דומים לאלה שניתן לקבל למעשה בכל תביעה נזיקית על רשלנות רפואית, והם תלויים בסוג הנזק שנגרם למטופל הניזוק. קיימים סוגים שונים של נזקים ברי פיצוי, וביניהם:

  • הוצאות על טיפול – פיצוי להורי התינוק/ לאם היולדת שנפגעה כתוצאה מההתרשלות בגין הכספים והמשאבים שיידרשו להשקיע בטיפול רפואי.
  • פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות – פיצוי על כך שבעקבות הנזק יכולת ההשתכרות הנוכחית או העתידית של האם או של התינוק נפגעה.
  • כאב וסבל – מתייחס לרוב לכאבים פיזיים בגוף.
  • קיצור תוחלת החיים
  • נזק נפשי (במקרים מסוימים)
  • פגיעה באוטונומיה של החולה – כאשר בוצע ביולדת הליך כלשהו ללא ידיעתה

מי שקובע את גובה הפיצויים הוא בית המשפט. לרוב בית המשפט משתמש בחישובים ואומדנים כדי לקבוע את מידת הפגיעה שנגרמה לניזוק כתוצאה מהנזק, ועל פיהם פוסק את גובה הפיצוי. כך למשל אם בעקבות הרשלנות הרפואית התינוק יזדקק לטיפול רפואי או לתרופות כל ימי חייו, ביהמ"ש ייחשב את סכום הכסף שהוריו יידרשו להוציא על כך, ויטילו כפיצוי.

רשלנות רפואית בלידה
https://unsplash.com/photos/VARnrLiC4w0

סיכום רשלנות רפואית בלידה

על מנת לתבוע את זכויותנו במקרה של רשלנות רפואית נצטרך לפעול בשלושה שלבים להוכחת רשלנות רפואית.

מקרה מסוים ייחשב כרשלנות של הרופא באופן הבא:

במידה ובמהלך הבדיקות ו/או הטיפולים הרופא פעל בשונה מהנורמה שהייתה מקובלת באותו זמן בו התרחש ההיריון/הלידה וכתוצאה מכך נגרם נזק לילוד או ליולדת ויש בין הדברים קשר סיבתי ברור – כנראה שמדובר ברשלנות רפואית.

בהתבוננות במקרים של "הולדה בעוולה" עולות השאלות הבאות:

  • האם במידה ואותו רופא אכן היה נוהג לפי הנורמה המקובלת, האם אז היה ניתן לאתר את נכותו של הילד?
  • האם הרופא המטפל יידע את האם בפני הסיכונים הקיימים?
  • האם נתן מספיק מידע לאם, בדבר אפשרויות לבדיקות ו/או טיפולים נוספים, גם אם אינם בסל הבריאות?
  • האם בזמן שאותר המום, עדיין היה ניתן לבצע הפלה?
  • האם הייתה הועדה להפסקת הריון מאשרת, במקרה זה הפסקת הריון.

אצל כל הורה קיימת ציפייה סבירה לקבל בעניין זה את מלוא האינפורמציה האפשרית בעינינו והוא גם זכאי ל"הסכמה מדעת"
מן הרופא מצופה לספק את אותה אינפורמציה. כך יוכל המטופל לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית.

לצערינו, לא מעטים המקרים בהם מתקיימת הולדה בעוולה. לעתים ההורים נושאים עמם רגשות אשמה. התוצאה של המהלך המשפטי להוכחת רשלנות בוודאי לא תבריא את הילוד אך כן תסייע לילד הנכה ולהורים בחייהם. וחשוב לא פחות, תסייע במניעת מקרי רשלנות נוספים לילדים שיוולדו בעתיד.

רשלנות רפואית בלידה
https://unsplash.com/photos/ND8movhPDLY

כדאי לדעת שבשנים האחרונות בישראל רוב הפיצויים שבית המשפט הטיל בגין רשלנות רפואית היו במקרים של רשלנות רפואית בלידה ובפרוצדורות הקשורות לתחום הגניקולוגי.

אם אתם הורים לתינוק צעיר ואתם חשים שקיימת אפשרות שנפגעתם מרשלנות רפואית של הרופא המטפל, של רופא המשפחה, של המיילדת או של כל איש צוות רפואי אחר כדאי שתפנו לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית. עורך דין מקצועי ידע לבחון האם ניתן לגבש עילת רשלנות רפואית, ינחה אתכם בדיוק כיצד לפעול, אילו מסמכים ובדיקות להביא, וידע מה צריך לעשות כדי לקבל חוות דעת מרופאים המומחים שיסייעו בהוכחת הרשלנות הרפואית.

כתוב/כתבי תגובה

נגישות