עמוד הבית » רשלנות רפואית » לידה

רשלנות רפואית בלידה: המדריך המלא 2020

הקושי בקבלת ילד שזה עתה הגיח לעולם והוא בעל מום הוא עצום ולעתים קשה מנשוא.
במאמר זה תחילה אסביר כיצד יש לנהוג על מנת להוכיח רשלנות רפואית בלידה (לידה בעוולה). לאחר מכן אציג מספר דוגמאות בהם נגרם נזק ליילוד. בדוגמאות שאציג כתוצאה מהחלטות שגויות של הרופא המיילד ו/או הרופא המאבחן, נגרמה עוולה רפואית במהלך ההיריון.

כבר בשלב זה נדגיש כי ברור לכולם כי ברוב המוחלט של המקרים לא הייתה קיימת כוונה של הרופא לגרימת נזק, כי אם החלטה שגויה שנבעה בשל מצבי לחץ, חוסר ניסיון או חוסר מקצועיות. אותה החלטה שגויה, שתוצאתה טרגית ,מוגדרת כרשלנות רפואית.

לפני שנדון במקרים אפשריים של רשלנות רפואית בהיריון או כפי שהיא מכונה משפטית "הולדה בעוולה" נתעכב תחילה בהסבר מהי רשלנות הרפואית באופן כללי

מהי הולדה בעוולה (רשלנות רפואית בלידה) ?

הולדה בעוולה הוא מקרה בו ליולדת נגרם עוול ע"י התרשלות באחד או בכמה משלבי ההיריון על ידי הצוות הרפואי.
הטענה המרכזית של יולדת שנעשתה עוולה בלידתה תהיה: במידה והרופא לא היה מתרשל בעבודתו, מראש היא לא הייתה מתעברת. או שהייתה עומדת בפני היולדת האפשרות לשקול בדעתה את הפסקת ההיריון בצורה מלאכותית ובכך היה נמנע סבל לחיים שלמים.

(אגב, כאשר אם נושאת ברחמה עובר בעל מום, אי ביצוע ההפלה אינו גורע מרשלנות הרופא).

מתי מקרה מסויים ייחשב כרשלנות רפואית בלידה?

מקרה מסוים ייחשב כרשלנות של הרופא באופן הבא:

במידה ובמהלך הבדיקות ו/או הטיפולים הוא פעל בשונה מהנורמה שהייתה מקובלת באותו זמן בו התרחש ההיריון/הלידה.

בהתבוננות במקרים של "הולדה בעוולה" עולות השאלות הבאות:

  • האם במידה ואותו רופא אכן היה נוהג לפי הנורמה המקובלת, האם אז היה ניתן לאתר את נכותו של הילד?
  • האם הרופא המטפל יידע את האם בפני הסיכונים הקיימים?
  • האם נתן מספיק מידע לאם, בדבר אפשרויות לבדיקות ו/או טיפולים נוספים, גם אם אינם בסל הבריאות?
  • האם בזמן שאותר המום, עדיין היה ניתן לבצע הפלה?
  • האם הייתה הועדה להפסקת הריון מאשרת, במקרה זה הפסקת הריון.

על מנת לתבוע את זכויותנו במקרה של רשלנות רפואית נצטרך לפעול בשלושה שלבים.

דוגמאות להולדה בעוולה

2314/00 פ' א'(קטינה) נגד קופ"ח, נולדה ילדה עם עיוורון. בית המשפט קבע כי קופ"ח התרשלה בשל העובדה שלא נתנה בידי האם את המידע הרחב בדבר האפשרויות לבדיקה מורחבת (בדיקה פרטית), בנוסף על הבדיקה שקופ"ח עצמה ביצעה. בית המשפט חייב את קופ"ח בפיצוי להורים והילד.

בפרשה 67003-10-13 פלוני ואח' נגד משרד הבריאות, נולד יילוד פגוע ונכה. האם התלוננה על הפחתת תנועות העובר – בוצעה לידה באמצעות "וואקום". בית המשפט פסק: "הנתבעת התרשלה בטיפול ביולדת, דבר אשר גרם ללידת ילד פגוע ונכה. ההחלטה בדבר ביצוע יילוד מכשירני התקבלה ללא הפעלת שיקול דעת מספיק וזהיר. בנוסף ההחלטה התקבלה ללא בדיקת התקיימותם של התנאים הנדרשים לביצוע יילוד מכשירני. כלומר, מבלי שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת החלטה כזו ומבלי שהוכח כי מקבל ההחלטה היה מוכשר ומיומן דיו לקבלה. בנוסף לא מתועדת כל התייעצות עם גורם בכיר. ההחלטה ליילד את התובע באמצעות וואקום הייתה שגויה, בלתי מבוססת ובלתי מקצועית. "

בפרשה 29349-12-12 ר' נגד קופ"ח, נולדה ילדה עם נכות נוירולוגית קשה. בית המשפט המחוזי פסק: נולדה ילדה עם נכות נירולוגית קשה והיא זקוקה לעזרה ולסיעוד כמובן לכל ימי חייה. ההורים טענו, כי במהלך השליש האחרון של ההיריון נתגלתה בעיה בגדילת העובר. למרות זאת לא בוצעה בדיקה לניטור העובר ולא אובחן כי העובר סובל מ "IUGR A". (כשל בהגשמת פוטנציאל הצמיחה הגנטי במהלך החיים התוך רחמיים). בית המשפט קבע כי :הייתה מוטלת על הרופא החובה להביא לידיעת ההורים כי לפי גישה אחרת מדובר במצב המקיים צורך בבירור גנטי. בהימנעותו מכך, הפר הרופא חובות הזהירות המוטלות עליו על פי הנורמה – בכך נגרמה הולדה בעוולה.

לסיכום

אצל כל הורה קיימת ציפייה סבירה לקבל בעניין זה את מלוא האינפורמציה האפשרית בעינינו. 
מן הרופא מצופה לספק את אותה אינפורמציה. כך יוכל הזוג לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית. לסיכום, לצערנו, רבים המקרים בהם מתקיימת הולדה בעוולה אצל יילודים. 

לעתים ההורים נושאים עמם רגשות אשמה. התוצאה של המהלך המשפטי להוכחת רשלנות בוודאי לא תבריא את הילוד אך כן תסייע לילד הנכה ולהורים בחייהם.
וחשוב לא פחות, תסייע במניעת מקרי רשלנות נוספים לילדים שיוולדו בעתיד.

כתוב/כתבי תגובה

נגישות